החוק במדינת ישראל קובע כי נפגעי תאונות דרכים יפוצו בגין נזק גוף (כולל נזק נפשי) שנגרם להם בתאונת דרכים.
כל נהג במדינת ישראל רוכש לעצמו ביטוח חובה על פי חוק. ביטוח זה נועד לכסות נזקים גופניים שונים העלולים לקרות לו, לנוסעים שברכבו או לעוברי אורח שהרכב פגע בהם.
במקרה של תאונת דרכים, זכאים נפגעי התאונה לתבוע את החברה המבטחת את הרכב.
אם הרכב אינו מבוטח, במקרים מסוימים, ניתן להגיש תביעה לקרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים ממועד התרחשות התאונה, למעט במקרה של קטין אשר בענייננו מועד מרוץ ההתיישנות מתחיל מאוחר יותר.
בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מוגדרת "תאונת דרכים" כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
"שימוש ברכב מנועי" מוגדר בחוק כך:
"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד."
אם נפגעת בין היתר כשעלית לרכב לפני נסיעה, כשירדת בסיומה, במהלך החלפת גלגל ברכב, עקב הידרדרות של רכב, או תוך כדי נסיעה, אתה תהיה זכאי, בהתאם להוראות החוק לפיצוי.
